ניוזלטר אוגנדה [ארכיון]: מיומנו של המחשב באוגנדה

Posted on 6 ביולי 2010 של

0


אלוהים תעשה שזה יפסיק, הוא פשוט דפוק הבן אדם הזה! אני בן עשר, עשר! ולא שהגעתי לפה חדש, קיבלו אותי יד שניה מחבר, מי זה ליאור ומה אני עושה עם המסמכים שלו? את המיץ הוציאו לי פה, בלי דופן שמאלית, חור בפרונט, הבפנים שלי נראה כמו שקית של שואב, בלי אנטי וירוס, אינטרנט פתוח כל הזמן, 30 מגה פנויים על ההארד דיסק, הוא עובד על פוסטר, אני קורס כל חמש דקות, הוא עוצר ומוחק איזה קובץ הגאון מחשבים הזה, "את זה אני לא באמת צריך", עוד שכבה לפוסטר, עוד פעם קריסה, "את זה יש לי גם על המחשב בבית", הוא לא מתייאש, מסכים כחולים, ריסטרטים ספונטניים, המערכת מתאוששת מסיריוס ארור, סוס טרויאני, תולעת משי, דם, צפרדע, כינים.

מחשבים בגילי משתזפים במזבלה, ואני טוחן פה עבודה כאילו אני מקינטוש מטיטניום. פעם זייפתי את המוות שלי, עשיתי קולות נקישה עם ההארד דיסק ולא הדלקתי את המסך, שמעתי אותו מדבר עם השותף שלו "תשמע, המחשב הזה בימים האחרונים שלו, בוא נקנה חדש". עברה שנה! הוא החזיר אותי לחיים הסאדיסט הזה, לא הוא ולא אני יודעים איך, הנה הוא בא עכשיו לשלוח איזה אלפיים מיילים, אני אעשה לו את המוות, אבל הבן אדם לא נורמלי, חבל שהמקלדת מפלסטיק, הייתי מחשמל את הבן זונה.

מודעות פרסומת