ניוזלטר אוגנדה [ארכיון]: ראיון עם איציק המפנק*

Posted on 5 באוקטובר 2010 של

0


איציק, איך עלית על הרעיון?
"תראה, היה לי בורקס בתלפיות והלך לי טוב ברוך השם. אבל היה אחד שפתח לידי, קראו לו 'ברוך הכועס'. הבן אדם נסע לתימן ולמד להכין בצק מדבק פלסטי, עיתונים ישנים ומרגרינה. היית יכול לקרוא את הספורט בתוך הבורקס! הבן אדם פשוט שבר את השוק, הוריד מחירים לרצפה והשאיר אותי עם כמה קבועים בודדים. אחרי חודש כשקלטתי שאפילו אחרי שני מקרי מוות יש אצלו תור כל היום, התחלתי לחשוב מה עושים. יום אחד הסתכלתי על עמי, השמאי ביטוח רכב של הקש על החמש, הוא היה הלקוח היחיד במקום, יושב בפינה כמו תמיד, אוכל את הבורקס שלו ושותה מיץ ענבים. אמרתי לעצמי, איציק תראה מה זה לקוח נאמן, לא מעניין אותו ברוך הכועס, לא מעניין אותו כלום, בא כל יום, מנומס, נהנה מהאוכל, בוא תתחיל לפנק פה קצת את הלקוח, תעשה 'בורקס פינוקים'. אז אני אומר לו, 'עמי, בוא אני אעשה לך מסאז' ברגליים'. הוא אומר לי 'מה?!', אני אומר לו, 'מה אכפת לך? עלי!'. הוא מתחיל להחליף צבעים, חושב שאני מתחיל איתו. אני אומר לו, 'עמי, בחיאת עמי, כמה זמן אתה מכיר אותי? כל יום אתה אוכל פה, לא עברת לאכול אצל ברוך, תמיד היית לקוח טוב, תן לי פעם אחת לפנק אותך'. הוא מסתכל מסביב לראות שאין אף אחד, מסתכל עלי, מסתכל מסביב עוד פעם, ואומר בשקט 'בסדר'. אחר כך הוא מוריד נעליים, הריח האמת לא משהו, אבל אני אומר לעצמי, זהו, איציק, מהיום אתה 'איציק המפנק' ומהיום כל לקוח פה מלך! נראה אם תוך חודש לא חוזרים פה כל הלקוחות! אני מתחיל את המסאז', אין לי הרבה ניסיון בזה, אבל אני קצת לוחץ, קצת מועך, באמת מכל הלב, נותן איזה עשר דקות מסאז', ואז אני שואל אותו, 'עמי איך היה?' הוא אומר, 'תודה איציק, תודה רבה, באמת שלא ציפיתי, עזרת לי מאוד, כמה אני חייב לך?'. אני אומר לו, 'הבורקס כרגיל, הפינוקים עלי'. וזהו, אחר כך עמי הפסיק לבוא ואחרי חודש סגרתי".

* המלל בדוי

[עוד ניוזלטרים]

מודעות פרסומת