אומאלי באוגנדה – בקסטה

Posted on 18 ביולי 2011 של

0


מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאת אורי קריסטל

לא הרבה אחרי שנסגרו הפרטים האחרונים על בואו לארץ, קיבלתי מייל מהוד אומאליותו, ובו הוא מבקש בנימוס מספר מופרך של מגברים, בהספקים של תחנת כוח גרעינית ומסוגים ספציפים שאין. מכיוון שהבטחנו לאילן מלבונטין שאין לו מה לדאוג ושאנחנו נדאג להכל ("אין לך מה לדאוג! אנחנו נדאג להכל!"), זה השאיר איזה חודש לסנכרן בין דרישותיו של אליל הדרון-מטאל ובין המציאות, ובמציאות זה הולך להיות נס אם הוא יקבל את מה שהוא מבקש.

שבועיים מהחודש הזה עברו עלי בלשאול לקוחות אוגנדה שחשודים כבעלי מגבר גיטרה מאיזה סוג הוא, מה ההספק שלו ואם הם נותנים לי אותו להופעה של אומאלי. אחרי שהבנתי שהלקוחות פה לא רציניים בכלל, שאין לי אף מגבר להופעה ושהגיע הזמן להיכנס לפאניקה, פניתי לבן אדם היחיד שהיה יכול להציל את האירוע – צפריר (סנסאנה, דוקטלון). התנצלתי שאני מפריע לו, אבל הסברתי שמדובר במקרה חירום ושאומאלי מגיע והוא צריך כל מיני מגברים פסיכים ומה יהיה?!

צפריר אמר שיהיה בסדר ושיש לו איזה מגבר או שניים שיכולים לעזור. אמרתי לו תודה, אבל שאני צריך אלף מגברים, אלף! צפריר אמר שיהיה בסדר ושכדאי לי לדבר עם דורון (אכזבות', מלככי הפינקה). אם אתה צריך אלף מגברים באופן בהול, דורון הוא הבן אדם לדבר איתו. לא רק שיש לו אלף מגברים בדיוק מהסוג שאלילי דרון מטאל אוהבים, הוא גם רגוע באופן קיצוני. הקראתי לו בחרדה את רשימת הדרישות של האליל, והוא מצדו הסביר לי באופן רגוע שאין לו בדיוק את מה שיש ברשימה, אבל שבמקום מגבר אחד הוא יכול להביא לי את ההוא, ובמקום המגבר ההוא הוא יכול להביא לי את הזה ושיהיה בסדר.

דורון הרגיע אותי באופן קיצוני מספיק, כדי לשבת ולכתוב לאומאלי מייל מנומס שבו אני מסביר שלמרות שלא מצאתי לו שום דבר שהוא ביקש, מגבר של "חלילית" זה טוב לפחות כמו מגבר של "סאן" ושיהיה בסדר. ביום ההופעה דורון ואיתמר מילאו את הסובארו מתנחלים של איתמר במגברים עד אפס מקום. איתמר התקשר מבסוט ואמר שהוא לא מאמין אבל שהם נכנסו על המילימטר! הוא היה הרבה פחות מבסוט כשהוא התקשר משואבה איפה שהסובארו מגברים התפגר. אחר כך הוא אמר משהו לא ברור על אוטו עם עגלה ושהוא חייב לנתק.

אחרי שעה מורטת עצבים דורון הגיע באוטו של מתנחלים אמיתיים. לאוטו היתה מחוברת עגלה, בעגלה היו הרבה מגברים. צפריר מצדו הגיע כמו שעון באיחור של שעה, אחרי שבדרך לאוגנדה הצליח להתברבר בכל הפקקים, האין כניסות, הרחובות ללא מוצא, נתיבי התחבורה הציבורית והמקומות הקדושים. היה לו מבט בעינים של אנשים שחזרו ממלחמת וייטנאם.

אחרי שפרקנו את הציוד ודורון והוד אומאליותו בנו את הקיר מגברים, כמעט איבדתי עניין באירוע. הקיר הזה היה אחד הדברים הכי יפים שראיתי. רציתי שנקנה את כל המגברים ושנשאיר אותם מחוברים ככה באוגנדה לנצח. אבל בסאונד צ'ק קרו כמה דברים. הווליום הפיל תקליטים מהקירות, כוס בירה נעה על השולחן ללא מגע יד אדם והתנפצה על הרצפה, נורה שהוצבה גבוה בתקרה ושלא עבדה מזה חודשים חזרה לעבוד אחרי שהסאונד הבריג אותה בחזרה פנימה, ואז הגיעה המשטרה. לא כי היתה תלונה על רעש, הם באו מטעם עצמם. הם גם לא דיברו על אזהרה או דו"ח כמו תמיד, הם אמרו שאם זה לא יפסיק הם יחזרו ויחרימו את ציוד ההגברה.

אבל היתה גם הופעה, שעליה כתב באופן קולע בן שלו מהארץ. הראש שלי היה תקוע עמוק מדי בתוך אחד המגברים בשביל לומר משהו אינטליגנטי על המוזיקה שאומאלי ניגן באותו ערב, אבל אני שמח שהוא ביקש אלף מגברים, ואני שמח שהסאונד היה חסר פרופורציות למקום, כי למרות שלשמור דברים בפרופורציה זה דבר מעולה, זה אפילו יותר טוב כשמישהו בא ונותן לך פרופורציות חדשות. כמה חודשים אחר כך אומאלי הוציא הקלטה של ההופעה על קסטה בלייבל הנחשב Editions Mego. עוד לא התארגנתי על טייפ, אבל איתמר שמע ואמר שעכשיו, כשסוף-סוף אפשר ממש לשמוע את זה, זה נשמע מדהים.

הערה: כפי שצוין באתר הלייבל, כל העותקים אזלו עוד לפני שהופצו. אם יגיעו ארצה עותקים למכירה – נדווח

צילומים: Miffy, איתמר ויינר (אייפון) ואלמוני

מודעות פרסומת